צוואת שכיב מרע הינה מושג שנוי במחלוקת וקשור לאחד הרגעים הקשים ביותר בחיים שבו אדם נמצא על ערש דווי ונותן הוראותיו האחרונות. במאמר הבא תוכלו לקבל תשובות על שאלות כגון: מה פירוש הביטוי "צוואת שכיב מרע"? מהיכן המקור לזה בחוק? מהן ההשלכות של צוואה מסוג זה מבחינה משפטית? האם היא בכלל חוקית? כיצד ממשים אותה, עד כמה היא קבילה בבית המשפט? ומדוע צריך עורך דין במקרה כזה? קראו על כך.
מהי צוואת "שכיב מרע" ומדוע נקראת כך?
צוואת שכיב מרע היא למעשה כינוי לצוואה שנערכה על ידי אדם שנוטה למות. מדובר בצוואה אחת מתוך ארבע סוגי צוואות, שמופיעות בחוק הירושה. סעיף החוק הרלוונטי בעניין צוואת שכיב מרע הוא סעיף 23 לחוק הירושה. מלבד כינוי זה, הצוואה גם נקראת צוואה שבעל פה. ההנחה שעומדת בבסיס הכינוי היא שאדם, כשהוא מול המוות, לא מסוגל לרשום את דבריו, ולכן אומר את הדברים שהוא רוצה שישמעו בפני אנשים, עדים ששומעים אותו. מה שצריך לדעת, שעצם אמירת ההוראות בצוואה בעל פה, עדיין לא מייתרת את הצורך במבחן שיבדוק האם אכן מדובר באמירת דברים בעלי אופי של צוואה.
מה הבעייתיות שקיימת בצוואה כזאת?
ההבדל העיקרי בין עדי צוואת שכיב מרע, ובכלל, צוואת שכיב מרע, לבין עדי צוואה בעדים, היא שהעדים יכולים גם להיות זוכים בצוואה שבעל פה, וסעיף 35 לחוק הירושה אינו חל בעניינם. התוצאה היא שנסיבות כאלו של עריכת צוואה, מאפשרות לכך שעדים לצוואת שכיב מרע, למעשה אחראים לעריכת הצוואה ועשויים להימנע מהוראותיה. בניגוד לצוואת אחרות, או צוואה בפני רשות למשל, עם פטירתו של המצווה, לא ניתן לברר מולו את הדברים. לעיתים עולים כל מיני ספקות, לגבי עצם קיום הצוואה, ולכן זה מסוג הנושאים בהליכים המשפטיים הדורשים התייעצות עם עורך דין שמבין את התחום. צריך להבין, כשמדברים על הבעייתיות בצוואה כזאת, יש בעייתיות בעצם הבנת הציווי עצמו, והאם אכן מדובר בצוואה. וגם ישנה בעייתיות רבה מאוד, וממנה עיקר החשש בהיבט של ההוכחה בבית המשפט והוצאתה לפועל הלכה למעשה.
מי רשאי לצוות בעל פה באמתלת שכיב מרע?
החוק קובע, כאמור, בסעיף 23 לחוק הירושה כי "שכיב מרע וכן מי שרואה עצמו, בנסיבות המצדיקות זאת, מול פני המוות, רשאי לצוות בעל-פה בפני שני עדים השומעים לשונו". כלומר, ישנה אפשרות לאדם לומר את דעתו, בעל פה, וזאת כשנוכחים שני עדים. מתי זה קורה? במקרה של עמידה בפני המוות, אם זה יציאה לקרב, סופה בים, או לפני ניתוח מורכב. שימו לב, שבמידה ועבר חודש ממועד עריכת הצוואה בעל פה, ואם חלפו הנסיבות, שבגינן היה בכלל צורך בצוואה, ועדיין המצווה בחיים, הצוואה שבעל פה מתבטלת. בנוסף, העדים חייבים להיות כאלה שמבינים את שפת זה שציווה, ולעומת צוואות אחרות, הם יכולים להיות חלק מרשימת הנהנים מהצוואה.
מי קובע את כשרותו או אי כשרותו לביצוע צוואה בכתב?
בית המשפט הוא זה שיבחן האם המצווה עומד בקריטריונים לצוואה בעל פה. זה צריך להיות "שכיב מרע", שעומד וניצב לפני מותו, כלומר, כנראה אדם גוסס. או אדם "הצופה את פני המוות", כאמור לעיל, אדם שניצב בפני סכנה ממשית כמו מלחמה או סערה בים. בנוסף, בע"א 252/70 קבע בית המשפט העליון, השופט לנדוי כי המונח שכיב מרע הגיע מהמשפט העברי, ומתאר במצב בו גופו של החולה תשוש וכוחו כשל מחמת החולי עד חוסר יכולת לעמוד על רגליו.
כלומר, לדעת בית המשפט העליון, כדי לפסוק את אי כשירותו של המצווה לבצע צוואה בכתב, הוא צריך להיות אדם השוכב על ערש דווי, ובשל המחלה שלו לא יכול לקום מהמיטה. בנוסף, אדם שאינו מתפקד ואין לו כוח או יכולת לערוך צוואה בכתב.
מיהם העדים שרשאים להיות נוכחים במהלך ציוויי שכזה ומה תפקידם בעת מימוש הצוואה?
כאמור, נדרשים להיות שני עדים, שבקיאים בשפה של המצווה, כלומר, מסוגלים להבין אותו. הם יכולים להיות חלק מרשימת הנהנים מהצוואה, וזאת למרות שבצוואות אחרות, כפי שיסביר לכם עורך דין בתחום, זה לא מתאפשר. בנוסף, נקבע בפסיקת בית המשפט העליון כי העדים לא חייבים להיות בחדר יחד בו זמנית. כלומר, אם היה עד אחד, ולאחר מכן הגיע עד שני, כל עוד הצוואה זהה, ואין מחלוקת ביניהם לגבי הוראות הצוואה, הצוואה תהיה כשרה. עוד דרישה כלפי העדים היא לתעד את הצוואה ב"זכרון דברים", כלומר לסכם את עיקרי הדברים בכתב, לחתום על המסמך, ולהפקיד את הצוואה אצל הרשם לענייני ירושה.
מה הליך מימוש צוואה שכזאת מבחינה בירוקרטית?
זה בדיוק מסוג הדברים שמומלץ להתייעץ עם עורך דין לענייני ירושה, שיראה לכם כיצד מלכתחילה עליכם לבצע את הצוואה בעל פה. אם יש לכם מישהו במשפחה על ערש דווי, והוא רוצה לשנות את צוואתו, מומלץ מאוד לפנות לעורך דין. לאחר מכן, יש למצוא את זכרון הדברים שנערך על ידי העדים, ולהגישו לרשם לענייני ירושה, כמובן יחד עם בקשה לקיום צוואה, ולהוציא צו כזה, על פי הכללים המופיעים בחוק הירושה. אם ישנם מסמכים נוספים אחרים, כל מסמך נוסף, מומלץ מאוד להגישו לרשם, כדי לבסס את בקשתכם.
אז מתי בעצם אפשר לפסול צוואת שכיב מרע?
עורך דין מנוסה בתחום, יאמר לכם שישנן מספר עילות לפסילת הצוואה:
• לא שכיב מרע- אם המצווה לא היה על ערש דווי, או צופה את פני המוות, הוא לא יחשב כשכיב מרע, ולכן גם לא יוכל לערוך צוואה בעל פה.
• עדות שקר- אם אחד מהעדים נחשד בעדות שקר, או כל בעיה אחרת באמינות העדים, הצוואה תיפסל.
• טענות לגבי הצוואה – כל טענה לגבי אמיתות הצוואה, תתברר, ויכולה להספיע על פסילתה.
• גמירות הדעת למצווה – נדרשת גמירות דעת של המצווה לערוך צוואה, אם אין כזאת, הצוואה תיפסל.
מהי אם כך ההמלצה?
כפי שכבר נאמר לעיל, בכל מקרה, מומלץ לכם להיעזר בעורך דין מקצועי ומנוסה בתחום שיסייע לכם בהליך כולו. הצוואה היא זכותו של כל אדם להחליט איך בדיוק רכושו יחולק, ולכן ישנה חשיבות כל כך גדולה לשאלה איך המסמך יערך, והאם זה יקרה באופן חוקי. בסוף, כל צעד נכון ומסודר שתעשו עכשיו, יחסוך סכסוכי ירושה וניהולי הליכים רבים בבית המשפט לאחר פטירתו של המצווה.
