טל': 03-6299999

"מבית ד. מאור משרד עורכי דין"​

חיפוש
חיפוש
סגור את תיבת החיפוש

"מבית ד. מאור משרד עורכי דין"​

חלוקת רכוש בין יורשים

הנושא של ירושות וצוואות כולל נקודה רגישה מאוד והיא סוגיית חלוקת הרכוש בין היורשים, הרי על זה בדרך כלל המחלוקות הגדולות. יש לציין שמדובר בסוגיה משפטית מורכבת, לה השלכות משפטיות, משפחתיות, ובאופן כללי, אינה מצטמצמת רק לאדם אחד, אלא מדובר באירוע מורכב. מתי יתבקש פירוק שותפות בין יורשים? מה המקור לכך בחוק? מה קורה כשיש מחלוקת לגבי הפירוק? ולמה צריך עורך דין במצב כזה? כל הפרטים במאמר שלפניכם.

מהו פירוק שותפות בין יורשים ומתי הוא נדרש?

פירוק שותפות בין יורשים הוא בעצם מצב בו היורשים השונים רוצים, או נדרשים, לחלק את נכסי העיזבון שירשו ביניהם. לעיתים יש להם גם שותפות בנכסים מסוימים, למשל מקרקעין או נדל"ן, ועליהם לחלק ביניהם את הנכסים הללו, אותם ירשו מהוריהם, או מכל אדם אחר. את ההסכם יש לבצע על ידי עריכת הסכם בין יורשים, כמובן בליווי צמוד של עורך דין צוואות וירושות.

כיצד מתנהל ההליך המשפטי של פירוק שותפות בין יורשים?

כל אחד מהיורשים, יכול להגיש את התביעה בעניין פירוק השיתוף במקרקעין, גם אם שאר היורשים לא מסכימים. מדובר בזכות בסיסית, העומדת לכל יורש לפי חוק, הזכות לפירוק שיתוף. יש לציין שהחוק אכן מעודד את פירוק השיתוף, על מנת שלא ליצור הכבדה מיותרת, והמקרקעין ינוצלו כראוי, מה שלא כל כך יקרה אם יש מספר בעלים, שאינם מסכימים ביניהם לגבי השימוש במקרקעין.

מה קורה כאשר קיימת מחלוקת בין היורשים ולא ניתן לחלק את הרכוש?

במקרים שלא ניתן לבצע חלוקה בעין, לפי סעיף 39 לחוק הירושה, או לרשום את המקרקעין כבית משותף, על פי סעיף 42 לחוק, ברירת המחדל היא לפרק את השיתוף בדרך של מכירת המקרקעין וחלוקת הפדיון בין היורשים, כך נפסק בין השאר בעמ"ש 49602-02-14 ר' א' א' נ' נ' עיזבון המנוחה ח' ס' א' א'. לומר כשמדובר ברכוש הנמצא בשותפות כמו מקרקעין או דירה, יש למכור את הנכס ולחלק את הרכוש. כן צריך להגיד שלבית המשפט עדיין יש שיקול דעת להורות על מכירת הנכס בצורה שאינה פומבית, אלא בדרך אחרת, יעילה וצודקת, הניראת לבית המשפט. בין השאר, ניתן לבצע התמחרות פנימית בין השותפים.

מה אומר החוק במקרה זה? ומתי יש להגיע לערכאות גבוהות יותר לפתרון הסוגייה?

החוק, בסעיפים 39 ו40, אכן מתייחס למקרים הללו, מה שכן צריך לזכור, את ההתייחסות לנושא בסעיף 113 לחוק, הקובע ש"נכס שאינו ניתן לחלוקה ונכס שעל ידי חלוקה היה מאבד שיעור ניכר מערכו…ימסר ליורש המרבה במחירו, ובלבד שלא יפחת ממחיר השוק".

אם המוריש הותיר אחריו בת זוג, הפירוק ייעשה בכפוף לזכויות בת הזוג גם, כפי שקובע חוק הירושה. בת הזוג תהיה קודמת ליורשים אחרים בזכותה לרכוש דירה שהיתה משותפת לה ולמנוח. בעצם, היורשים חייבים לתת לבת הזוג זכות קדימה לרכוש את הדירה, לפני שהיא מוצעת לכלל היורשים.

זכותם של התלויים לגור בנכס

אם מדובר בפירוק שיתוף של דירה שהתקבלה בירושה, וגרו בה אנשים שהיו תלויים במנוח, כמו בן זוג, הורים, וילדים, זכותם להישאר להתגורר בדירה גם לאחר המכירה כשוכרים. וזאת בהתקיים שני תנאים: הראשון, הדירה היתה בבעלות המוריש. השני, בעל זכות להמשיך להתגורר בדירה כשוכר, הוא רק כזה שהיה גר עם המוריש לפני מותו של המוריש. עדיין יתכנו מקרים שלא ניתן לבצע פירוק שיתוף בדירה שעברה בירושה, אם לבת הזוג עדיין קיימת זכות שימוש בדירה, וכך נקבע בצוואה, עוד בחייה, ואז הנסיבות אחרות, ויש מקום להתייעץ עם גורם מקצועי בתחום.

מהם תשלומי איזון בפירוק שותפות בין יורשים?

כאשר מדובר על פירוק שותפות בין יורשים במספר נכסים, הגיוני ששווים של הנכסים שהתקבלו בעיזבון יהיה שונה. אם אכן אחד מהיורשים קיבל נכס ששווה יותר מנכסים של יורשים אחרים, עומדת ליורש שקיבל את הנכס ששווה פחות הזכות לפיצוי. פיצוי זה נקרא "תשלומי איזון". צריך לציין, שאי אפשר לכתוב בנוסח ההסכם רכוש חיצוני שלא שייך לעיזבון, וזאת כדי להביא לאיזון בחלוקת העיזבון בין היורשים. כשמערבים רכוש מחוץ לעיזבון, שלא קשור לעיזבון לצורך האיזון, זה עלול לגרום לבעיות בין הצדדים. למשל, אם יש דירה ששוויה הוא 3 מיליון ש"ח, ונוסף, סכום של 500 אלף ₪ במזומן, ויש לאזן את חלוקת העיזבון בין שני אחים. בעצם אין בעיזבון סכום מספיק, במזומן כדי לכסות את החלוקה בין האחים, ולכן נוצרת בעיה. ועדיין, לעיתים קרובות נוצר חוסר אמון בין היורשים, ויש קושי להציע תשלומים יצירתיים שונים על מנת לאזן בין היורשים. בהקשר הזה צריך להגיד, שאין חובת שוויון בחלוקת הנכסים בין היורשים, על פי הצוואה, ואם יש צוואה שחילקה את הנכסים באופן שאינו שוויוני, הצוואה עדיין יכולה להיות בתוקף.

מה זה אומר "הסכם חלקי" בין יורשים?

ייתכן והיורשים יחליטו ביניהם, שאחד מהיורשים מוותר על חלקו לטובת יורש אחר, ללא תמורה. ואז בעצם מדובר בהסכם מתנה בין היורשים. ההסכם בעצם מתייחס רק לחלק מהעיזבון העומד לחלוקה ולכן הוא מכונה הסכם חלקי. במקרה כזה, דרך אגב, אין חובה שכל הצדדים יהיו צדדים להסכם.

מה אסור בהסכמי חלוקת רכוש כאלה בין יורשים?

ההסכם יכול להיערך רק בין יורשים, כך, שאם יש יורש שהסתלק מהירושה, הוא לא יוכל להיות צד להסכם בין היורשים. בנוסף, אם חולק רק חלק העיזבון, אי אפשר להגיע להסכם חלוקת עיזבון. וכאמור, לא ניתן להביא נכסים חיצוניים כדי לערוך את ההסכם. אחת השיטות להתמודד עם בעיית עירוב הרכוש החיצוני, והאיסור על כך, היא לרתום פירות עתידיים של נכסי העיזבון, כחלק מתשלומי האיזון בין היורשים, שהם בפועל בעצם תשלומים עתידיים.

הסתלקות כדרך לפתור בעיות באיזון

אחת הדרכים לפתור בעיות באיזון הנכסים בחלוקת העיזבון היא האפשרות של יורש להסתלק מחלקו בעיזבון, ואז כאמור, כאילו לא היה יורש מלכתחילה. במצב של הסתלקות כללית, היורש מאבד את זכותו לרשת, ואז חלקו בעיזבון מתווסף לשאר היורשים, כל אחד מקבל חלק יחסי לפי חלקו. בנוסף, היורש יכול להסתלק הסתלקות ספציפית, דווקא שמצהיר שהיא לטובת אדם אחר, ואז האדם האחר, בן זוג, צאצא ואח של המוריש, הופכים להיות בעלי הנכס שהיה לפני כן של היורש שהסתלק.

מה ההמלצה אם כך?

בכל מקרה, לפני שאתם עורכים חלוקת רכוש בין יורשים, מומלץ מאוד להתייעץ עם עורך דין צוואות וירושות, הוא ימליץ לכם על חלוקת הרכוש האופטימלית עבורכם, שתמקסם עבורכם את כלל הרווחים והנכסים. שימו לב, שבכל רצון לשנות את הסדרי הירושה, חשוב מאוד לבחון לפני כן את ההיבטים המיסויים שיצוצו לאחר חלוקת הירושה. עורך דין המתמחה בכך יסייע לכם גם מהבחינה הזאת, בתכנון מיסוי מיטבי עבורכם.

איך בוחרים את עורך הדין המתאים?

עליכם לבחור בעורך דין מקצועי ובעל ניסיון, שייצג אתכם בצורה המיטבית ביותר, היעזרו בבני משפחה, בחברים, שעברו אירועים דומים, ובחנו את האפשרויות השונות. זכרו שבסוף, מדובר בכסף שלכם ובירושה שלכם, ומדובר בהרבה כסף.

חייגו לקבלת ייעוץ ללא עלות