הולדה בעוולה היא מצב שבו ילד נולד עם מום או נכות, שניתן היה וצריך היה לאבחן במסגרת מעקב ההריון שבוצע לאם, אולם הדבר לא נעשה כתוצאה מרשלנות של הרופאים והמוסדות הרפואיים שעל ידם בוצע מעקב ההריון. במקרים אלו, ההורים עשויים להיות זכאים לפיצוי מהגורם המתרשל. מאמר זה יסקור את עילת התביעה של "הולדה בעוולה", ויבחן את האפשרויות המשפטיות העומדות לרשות ההורים במקרים אלו.
הגדרת הולדה בעוולה ומשמעותה
תביעה בעילה של "הולדה בעוולה" היא תובענה המוגשת על ידי הורים לילד/ה שנולדו כשהם סובלים מתסמונות ומומים מולדים הטומנים בחובם נכויות קשות. הטענה העומדת בבסיס תביעות אלה, הינה כי הגורמים הרפואיים שהיו מעורבים במעקב ההריון, צריכים היו ויכולים היו להוביל לאבחון המום המולד במהלך מעקב ההריון, ליידע את ההורים אודות הסיכון כי יולד להם ילד הסובל מנכות קשה, ולתת להם את האפשרות להחליט על הפסקת ההריון.
מתי ניתן להגיש תביעה בגין הולדה בעוולה?
על מנת שהורים יוכלו להגיש תביעה בגין הולדה בעוולה, עליהם להוכיח את היסודות הבאים:
• קיומו של מום מולד אצל הילד.
• אילו הגורמים הרפואיים שהיו מעורבים במעקב ההריון היו פועלים באופן מקצועי וראוי, המום המולד היה מאובחן במהלך ההריון.
• אילו היה המום המולד מאובחן במהלך מעקב ההריון, ההורים היו מבקשים להפסיק את ההריון, וועדה רפואית להפסקת הריון הייתה מאשרת את הפסקתו.
על פי חוק ההתיישנות, תשכ"ח-1968, תביעות בגין רשלנות רפואית מתיישנות ככלל בתוך שבע שנים ממועד היוודע הנזק. בתביעות בעילה של הולדה בעוולה, מניין 7 השנים להתיישנות התביעה יחל במועד הראשון בו ניתן היה לחשוד בכך שהיילוד סובל ממום מולד, אולם על מנת למנוע התדיינות משפטית בסוגיית ההתיישנות, רצוי – ככל שהדבר ניתן, להגיש את התביעה לבית המשפט בטרם יחלפו 7 שנים ממועד הלידה.
בעבר, עילת התביעה בגין לידת יילוד פגוע נקראה "חיים בעוולה" והיא הייתה שייכת ליילוד עצמו. לפיכך, ההורים שהגישו את התביעה בשמו ומטעמו של היילוד, היו רשאים לעשות כן עד הגיע היילוד לגיל 25 (ספירת 7 השנים להתיישנות הייתה מתחילה במועד הגיע היילוד לגיל 18). במצב המשפטי הנוכחי ובעקבות "הלכת זייצוב" והפסיקה שהגיעה אחריה, בוטלה עילת התביעה של "חיים בעוולה", ובמקומה קמה עילת התביעה של הולדה בעוולה, עילה השייכת להורים על כל המשתמע מכך, לרבות לעניין תקופת ההתיישנות.
בכל מצב בו ילדכם נולד כשהוא לוקה בתסמונת ומומים מולדים, אנו בפורטל דין נט נשמח לעזור לכם ולכוון אתכם בבדיקת נסיבות המקרה, מעקב ההריון והלידה, על מנת לבחון האם עומדת לרשותכם עילת התביעה של הולדה בעוולה. פורטל דין נט הוא אתר המציע ייעוץ משפטי מקיף ומקצועי בתחום הרשלנות הרפואית, כולל שירותים מקצועיים של עו"ד רשלנות רפואית מוסמכים ומובילים בתחום הרשלנות הרפואית, ובתוך כך בעלי ניסיון רב בניהול הליכים בעניינם הולדה בעוולה.
נזקים כתוצאה מהולדה בעוולה
כל הורה הנאלץ להתמודד עם גידול של ילד הלוקה בתסמונת מולדת הבאה לידי ביטוי בנכויות ומגבלות, יוכל להעיד על הקושי הרב הטמון בכך, ובתוך כך:
• הוצאות רפואיות – ההורים עשויים להידרש לשאת בהוצאות רפואיות רבות עבור הטיפולים הייחודיים הנדרשים לילד, כגון טיפולים רפואיים, טיפולים פרא רפואיים, ניתוחים, תרופות, ועוד.
• הוצאות חינוך ותמיכה – ההורים עשויים להידרש לשאת בהוצאות חינוך ותמיכה מיוחדת עבור הילד, כגון שיעורי עזר ותגבור, טיפולים רגשיים, טיפולים פרא רפואיים (פיזיותרפיה, הידרותרפיה, ריפוי בעיסוק) ועוד.
• פגיעה בקריירה – ההורים עשויים להידרש להקדיש זמן רב לטיפול בילד ולהשגחה עליו, מה שעלול לפגוע בקריירות שלהם.
• פגיעה בחיי המשפחה – הטיפול בילד עם מום עלול לגרום למתח ולעומס רב בחיי המשפחה, מה שעלול להוביל לקשיים בזוגיות, ולפגיעה במרקם החיים המשפחתי ואפילו עד כדי פרידה ואף לגירושין.
• הוצאות עבור עזרה וסיעוד – ילד הסובל מתסמונת גנטית ומומים מולדים, עשוי להזדקק כל חייו לעזרה והשגחה מעבר לזו הניתנת על ידי ההורים, וכמובן כאשר ההורים יגיעו לגיל מתקדם בו לא יוכלו עוד להעניק לו את היקף העזרה, ההשגחה והטיפול הדרושים לו. מדובר בהוצאות כספיות גבוהות מאוד, על בסיס חודשי, אשר מהוות מעמסה כלכלית משמעותית על התא הביתי.
• הוצאות בגין הצורך לתמוך כלכלית ביילוד – בהינתן שהיילוד הלוקה במומים קשים לא יוכל לעבוד ולכלכל עצמו כשאר בני האדם, הרי שכל הוצאות המגורים והמחייה שלו שאינם ניתנים במסגרת השירות הציבורי, נופלות בנטל על כתפי ההורים.
הוכחת קשר סיבתי בין הנזק להולדה בעוולה
על מנת לזכות בתביעה בגין רשלנות רפואית, , על התובעים להוכיח מעבר לעצם קיומה של רשלנות רפואית, גם שקיים קשר סיבתי בין הרשלנות לבין הנזק, קרי – הנזק נגרם כתוצאה מהרשלנות הרפואית.
במקרה של הולדה בעוולה בה הנזק הוא לידה של ילד עם מום, על ההורים להוכיח כי אילו היו הגורמים הרפואיים מביאים לאבחנת המום בעובר במהלך ההריון, היה הדבר מוביל להפסקת ההריון, ומונע את לידת יילוד הלוקה במומים קשים.
הוכחת קשר סיבתי בין הרשלנות הרפואית לבין תוצאתה – לידת ילד הלוקה במום, היא משימה מורכבת. על ההורים להוכיח הן כי המום היה ניתן לאבחון בממסגרת מעקב ההריון, במקרים מסויימים עליהם להוכיח כי אילו היו מפנים אותם לבדיקות גנטיות / אבחניות במהלך ההריון הם היו פונים לבצען (גם אם מדובר בבדיקות יקרות שאינן בסל הבריאות), ובנוסף להוכיח כי אילו היה המום מתגלה במסגרת מעקב ההריון הם היו פונים לוועדה להפסקת הריון בבקשה להפסיקו, והן כי הועדה הייתה מאשרת את הפסקת ההריון בנסיבות העניין.
ההוכחה כי המום היה ניתן לאבחון במועד הרלוונטי נעשית באמצעות חוות דעת של מומחה רפואי. חוות הדעת צריכה להסביר כיצד היה ניתן לאבחן את המום במהלך מעקב ההריון, ומהן הפעולות שהיה על הגורמים הרפואיים לנקוט בהן אולם לא בוצעו בפועל (כך למשל הפנייה לבדיקות אבחנתיות נוספות ולמצער יידוע על האפשרות לבצע בדיקות נוספות וכו'.
חוות הדעת הרפואית המצורפת לכתב התביעה מהווה את הבסיס ההכרחי להוכחת קיומה של רשלנות, ותיכתב על ידי מומחה מתאים בתחום הגינקולוגיה והמיילדות, ובהתאם לנסיבות המקרה הספציפי – ייתכן שמדובר יהיה במומחה לאולטרה סאונד מיילדותי, או מומחה לגנטיקה רפואית.
ההוכחה כי ההורים היו בוחרים להפסיק את ההיריון אם היו יודעים על המום נעשית באמצעות עדות של ההורים, הנדרשים לשכנע את בית המשפט כי אילו היו מודעים לכך שעתיד להיוולד להם ילד הלוקה במומים קשים, הם היו מבקשים להפסיק את ההריון.
בסופו של יום, בית המשפט ידון בכל הראיות המוצגות בפניו ויכריע האם קיים קשר סיבתי בין הרשלנות הרפואית למום אצל הילד.
הערכת הנזק בתביעה וסכום הפיצוי האפשרי
לאחר הוכחת הרשלנות והקשר הסיבתי בינה לבין הנזק, נדרשים התובעים להוכיח במסגרת התביעה גם את גובה הנזקים שנגרמו וייגרמו להם בגין לידת הילד הסובל ממומים מולדים.
הערכת הנזק בתביעה זו היא משימה מורכבת, שכן היא צריכה לקחת בחשבון את מכלול הנזקים הרבים והמגוונים האפשריים.
לכתב התביעה המוגש בעילה של הולדה בעוולה, יצרפו התובעים, מעבר לחוות הדעת הגינקולוגית המתייחסת לסוגית הרשלנות, גם חוות דעת של מומחים רפואיים בתחומים המתאימים לקביעת הנכויות והמגבלות השונות של היילוד, כל תיק ונסיבותיו הייחודיות. כך למשל, כאשר מדובר ביילוד הלוקה בתסמונת דאון, תצורף חוות דעת של מומחה בנוירולוגית ילדים שייקבע את הליקויים השונים הטמונים בתסמונת ואת גובה הנכות הרפואית שיש לקבוע לילד בגין כל מגבלה.
עוד ובנוסף נכון יהיה להוכיח את גובה הנזק באמצעות חוות דעת של מומחה בתחום השיקום, אשר יפרט את מכלול הצרכים הייחודיים של היילוד בהתאם למום הספציפי, ובתוך כך צרכיו הלימודיים, הסיעודיים, הטיפוליים ועוד.
סכום הפיצוי האפשרי בתביעה בגין הולדה בעוולה תלוי בנסיבות המקרה, ומביא בחשבון פרמטרים מגוונים כגון חומרת המום, אופי הנכויות הרפואיות וסוגן, תוחלת החיים הצפויה ליילוד על רקע התחלואה המולדת ועוד.
כמובן שכל מקרה יידון לגופו, אולם ככלל – תביעה בגין הולדה בעוולה המתקבלת בבית המשפט, עשויה להוביל לפיצוי כספי גבוה בהיקף של מספר מיליוני שקלים, בהינתן שעסקינן בעלויות והפסדים קבועים, גבוהים מאוד, ועל פני שנים ארוכות.
להלן מספר טיפים שיכולים לעזור להורים למקסם את גובה הפיצוי בתביעה בגין הולדה בעוולה:
• חשוב להתייעץ ולהסתייע בעורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית, השולט בהלכות המשפטיות הרלבנטיות, בדקויות והמורכבויות הספציפיות הכרוכות בניהול הליכים מסוג זה, ומצוי בקשרי עבודה עם מומחים רפואיים רבי שם בתחומם אשר יספקו חוות הדעת המקצועיות ביותר שיתמכו בתביעה .
• הכנסו לפורטל דין נט, שם תוכלו למצוא מידע חשוב ומועיל בנושא של הולדה בעוולה.
תהליך הגשת התביעה וניהול ההליך המשפטי
עורך הדין שייבחר על ידכם על מנת לייצג אתכם בהליך המשפטי, ידאג לקבל מכם את מכלול העובדות והנתונים הרלבנטיים, יאסוף את מכלול התיעוד הרפואי הנדרש ישירות מהמוסדות הרפואיים שהיו מעורבים המעקב ההריון, הלידה, והטיפול ביילוד לאחר הלידה.
לאחר שתושלם מלאכת איסוף התיעוד הרפואי והנתונים המלאים הנדרשים, עורך הדין יפנה למומחים רפואיים בתחומים הנדרשים לצורך הוכחת הרשלנות הרפואית, והוכחת מצבו הרפואי של הילד הפגוע, ובהתאם לצורך – להוכחת הצרכים הייחודיים של היילוד מיום לידתו ועד תום תוחלת חייו.
לאחר שעורך הדין יקבל לידו את מכלול חוות הדעת הנדרשות, הוא ינסח כתב תביעה, יצרף אליו את חוות הדעת הרפואיות ומכלול התיעוד הרלבנטי, ויגיש את כתב התביעה לבית המשפט.
לגורמים הנתבעים יעמדו 120 ימים – מיום שיקבלו לידם את כתב התביעה – על מנת להגיש כתב הגנה וחוות דעת רפואיות מטעמם, ולאחר מכן יוכל עורך הדין שלכם לשקול האם ברצונו לפנות למומחים הרפואיים מטעמכם לקבלת חוות דעת משלימות המגיבות לאלה שהגישו הנתבעים.
לאחר השלמת הגשת חוות הדעת הרפואיות, לרבות חוות דעת משלימות, מטעם הצדדים שניהם, בית המשפט ינסה כדבר שבשגרה להוביל את הצדדים להליך המשפטי לכדי הסכם פשרה הנותן ביטוי ראוי לסיכויים והסיכונים של כל צד להליך המשפטי.
היה ולא עלה ביד הצדדים להגיע להסכמות המייתרות את המשך ההליך המשפטי, יתקיים בבית המשפט דיון בתיק, לרבות שמיעת עדויות של כל העדים וחקירות של המומחים הרפואיים, ובגמר הדיון כל צד יגיש סיכום של טענותיו, ובית המשפט ייתן פסק דין ויכריע בתביעה.
תביעה בגין הולדה בעוולה היא תהליך משפטי מורכב. חשוב לצאת לתהליך זה כשאתם מלווים בעורך דין מנוסה ומקצועי על מנת להגדיל את הסיכויים להצלחה בתביעה, ולזכייה בסכום הגבוה ביותר הניתן.
לסיכום
הולדה בעוולה היא מצב מורכב, שעשוי להוביל לנזקים משמעותיים להורים ולילד. במקרים אלו, חשוב להתייעץ עם עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית, כדי להבין את הזכויות שלכם ולקבל את הפיצוי המגיע לכם. הכנסו לאתר פורטל דין נט ומצאו את עורך הדין המדויק בשבילכם.
