אחד מסוגי הביטוחים הנמכרים ביותר כיום בקרב בעלי מקצוע, כגון אדריכלים, מהנדסים, רואי-חשבון, סוכני ביטוח ועורכי-דין, הוא ביטוח כנגד תביעות רשלנות מקצועית, וזאת לא בכדי, כאשר הכנסת סעיף בהסכם הפוטר את בעל המקצוע מאחריות בגין רשלנות מקצועית אינה באמת פוטרת את בעל המקצוע מהאחריות.
במאמר זה ננסה לשפוך אור על זכויותיכם המשפטיות במקרים של רשלנות שנעשית כלפיכם על ידי בעל מקצוע.
מהי רשלנות מקצועית?
סעיף 35 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] מגדיר את הקשר שבין מקצוע (או, כפי שהוא מכונה "משלח יד") לבין רשלנות – "עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות, או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות,
שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות – הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה."
רשלנות מקצועית מוגדרת אם כן כמעשה או מחדל, המהווים סטייה מנורמת התנהגות מקצועית מקובלת, שבעל מקצוע סביר לא היה עושה אותם ושגרמו נזק ללקוח. קביעה כי גוף מקצועי לא השתמש במיומנות או לא נקט מידת זהירות שאדם סביר, נכון וכשיר לפעול באותו מקצוע היה משתמש או נוקט באותן נסיבות, תתפרש כרשלנות מקצועית.
עם השנים, בפסיקותיהם בנוגע לרשלנות המקצועית, העניקו בתי המשפט לרשלנות המקצועית משמעויות נרחבות בהרבה מאשר אותה משמעות ראשונית ובסיסית שהייתה לו בתחילת דרכו של המשפט הישראלי, עת יוחס המינוח "רשלנות מקצועית" בעיקר לפעולות רפואיות. לאורך השנים, התווספו לרפואה גופים מקצועיים ומקצועות נוספים, כאדריכלים, מהנדסים, רואי חשבון, עורכי דין וכד', המאופיינים בזכות מומחיותם הספציפית שמכניסה אף אותם אל מתחת לכנפיה של אחריות מורחבת הנוגעת לחובת הזהירות המיוחדת החלה על אנשי המקצוע.
מה נדרש להוכיח בתביעה בגין רשלנות מקצועית?
בפסיקה של בית-המשפט העליון הותוותה הדרך להכרה באחריותו של בעל מקצוע בשל נזק שנגרם לזולת כתוצאה מהסתמכות על חוות-דעתו המקצועית. בפרשה זו נקבעו שלושה יסודות להתקיימותה של עוולת הרשלנות על מומחה:
- קיום חובה כלפיי התובע להשתמש בכושר סביר;
- הפרת חובה זו;
- נזק לתובע כתוצאה מההפרה.
בהקשר זה קבע בית-המשפט העליון כי – "בעל מקצוע חב חובה שלא להתרשל בהכנת חוות-דעת מקצועית, אם הוא עורכה למטרת עסקה מסוימת בעלת היקף מוגדר – כן חב הוא חובה זו כלפיי הניזוק, אם התכוון שזה האחרון יסמוך עליה, בין אם ידע, שעה שהכין ומסר את חוות-דעתו המקצועית, את זהותו של העתיד לסמוך עליה, בין שידע כי המדובר הוא באדם שזהותו עתידה להיקבע. לשם הטלת אחריות על בעל מקצוע, בשל נזק שנגרם לזולת כתוצאה מהסתמכות על חוות-דעתו המקצועית, מן ההכרח הוא לא רק שבעל המקצוע התכוון כי הניזוק יסמוך על אותה חוות דעת, אלא גם שלא היה לו, בהתחשב במסיבות, יסוד הגיוני להניח, כי חוות דעתו תיבדק בדיקה נוספת, בלתי תלויה, בטרם יפעלו על-פיה". (בה"מ 106/54 וינשטיין נ' קדימה, פ"ד ח, 1317 (1954))
במלים אחרות, תביעה בגין רשלנות מקצועית נסמכת על מספר תנאים: התנאי הראשון הוא הדרישה להוכיח כי מתוקף עיסוקו, חלה על בעל המקצוע חובת הזהירות כלפי הלקוח. התנאי השני דורש הוכחות לקיומה של התנהגות בלתי זהירה מצד בעל המקצוע כלפי הלקוח (כלומר, הוכחת ההתנהגות הרשלנית), והתנאי האחרון הוא שקיים נזק שאירע בשל התנהגותו הרשלנית של בעל המקצוע. שלושה תנאים אלה נחשבים להכרחיים לצורך תביעה בגין רשלנות כנגד בעל מקצוע והם נבחנים בהתאם לנורמות הספציפיות הקיימות בתחומי המקצועות השונים.
דוגמאות
רשלנות מקצועית של אדריכל
בית-המשפט קיבל תביעה לרשלנות מקצועית כנגד אדריכלים של בית מגורים וקבע כי בניה בסטייה ניכרת מהיתר בנייה מהווה הפרה מצד האדריכלים של חובותיהם כ"מפקחים עליונים" וכי לו מילאו האדריכלים את תפקידם כאחראים לביקורת כדבעי, שומה היה עליהם לגלות את הסטיה מההיתר כבר בשלביה המוקדמים של הבניה.
רשלנות מקצועית של מהנדס
בית המשפט קבע כי מהנדס התרשל בתכנון יסודות השלד כאשר תכנן כלונסאות קצרים מהנדרש. אחד הגורמים לשקיעת הבית וכשל המבנה, הוא תכנון יסודות שאינם יכולים לשאת את משקל המבנה, בהתחשב בסוג הקרקע עליה נבנה הבית ורגישותה לרטיבות. בית המשפט קבע כי המהנדס יפצה את התובעים בעלות הריסת הבית ובנייתו מחדש, עלות עבודות חיזוק המבנה שבוצעו ובגין עוגמת נפש.
רשלנות מקצועית של רואה חשבון
בית-המשפט קבע כי רואי חשבון התרשלו בכך שהגישו לרשויות המס הודעות באיחור מהמועד האחרון שנקבע לכך בדין, בכך גרמו ללקוחות שלהם נזק כספי ועליהם לפצותם. בית המשפט קבע כי רואי החשבון לא פעלו בהתאם לפרקטיקה המקצועית הנוהגת או לפי דרישת הלקוחות, וכי מתוקף מעמדם ותפקידם כרואי החשבון של הלקוחות הייתה מוטלת עליהם החובה להסביר ולהזהיר את הלקוחות מפני ההשלכות והסיכונים הכרוכים בהגשת ההודעות באיחור והנזק שעלול להיגרם אם הרשויות ידחו את ההודעות – וזאת לא עשו.
רשלנות מקצועית של סוכן ביטוח
בית-המשפט קבע כי סוכן ביטוח נהג לא כפי שסוכן ביטוח סביר היה צריך לנהוג: סוכן הביטוח לא יידע את הלקוח בכל הפרטים החשובים והרלוונטיים בפוליסת הביטוח ומיהר לענות ללקוח שהעסק מבוטח בכל מקרה, ומשכך יצר סוכן הביטוח מצג שווא לפיו הלקוח – נער שעבד בנגריה – מכוסה במסגרת עבודתו בגין כל נזק שייגרם לו מכוח עוולת הרשלנות, וזאת בעוד שבפועל קיימים סייגים בפוליסה המתייחסים לעבודת נוער ולאי תחולת הפוליסה במקרה כזה. במקרה זה סוכן הביטוח ידע וראה כי נוער עובד מפעם לפעם בנגריה, בין השאר, בעבודות האסורות עפ"י החוק.
עוד על רשלנות בויקיפדיה – לינק
עוד על רשלנות רפואית קל מאד לחוש כי נעשה לכם עוול וכי בעל מקצוע כלשהו ביצע כלפיכם עוולה של רשלנות מקצועית, ואולם, הוכחה של מקרה אמיתי של רשלנות מקצועית עלול להערים לא מעט קשיים ואתגרים בפני בית-המשפט. עורך דין מיומן, המתמחה בתביעות רשלנות כנגד בעלי מקצוע יוכל לסייע לכם בכך!
[kkstarratings]
