עבירות צווארון לבן זוכות ליחס סלחני מצד הציבור, משום מה, אנו נוטים להקל בחומרת מעשיו של מי שבעורמה ותוך ניצול מעמדו ותפקידו, נטל מן הציבור מאות אלפי ואף מיליוני שקלים, בעוד שאנו מחמירים עם עבריינים קטנים שעברו על עבירת גניבה בשווי כמה מאות שקלים. נטייה זו מצאה את ביטוייה בעונשים שנגזרו על עברייני צווארון לבן, ובשל כך חוקק תיקון 113 לחוק העונשין, הקובע שלכל עבירת צווארון לבן יש לייחס מתחם ענישה תואם.

קביעת מתחם ענישה

במשפטי עבירות צווארון לבן, נדרש מהשופטים לקבוע את מתחם הענישה המתאים לסוג העבירה. על פי אופי העבירה וחומרתה ייקבע מתחם הענישה. כך למשל, אם מדובר בעבירת שוחד, מתחם הענישה נע בין שנת מאסר לעשר שנות מאסר, תלוי בסוג העבירה. הכוונה מאחורי התיקון היא יצירת הלימה בין העבירה שבוצעה, ובין חומרת העונש שיוטל על העבריין, וכן מניעת פערים גדולים בעונשים המוטלים על מבצעי עבירות דומות בבתי משפט שונים. בקביעת מתחם הענישה אין השופט מתייחס לעברו של העבריין, למצבו, לאפשרות שיקומו וכיוצא באלו, אלא רק לאופי העבירה שבוצעה.

קביעת העונש בתוך מתחם הענישה

כאשר השופט מגיע לשלב קביעת העונש, הוא לוקח בחשבון את כל הנסיבות הקשורות לעבריין, עברו, הבעת חרטה, מצב נפשי, אפשרויות שיקום ועוד. העונש שיקבע יהיה בתוך מתחם הענישה, למעט מקרים מיוחדים.

מתחמי ענישה הקשורים לעבירות צווארון לבן

ניתן לחלק את עבירות הצווארון הלבן לכמה קבוצות, לכל קבוצה מתחם ענישה מתאים.

  • עבירות שוחד ומרמה
  • עבירות על חוק ההגבלים העסקיים
  • עבירות מס

תחמי הענישה בעבירות צווארון לבן

לסיכום

תיקון 113 לחוק העונשין מטיל על השופט במשפטי עבירות צווארון לבן, לקבוע מתחם ענישה הולם לעבירה שבוצעה. מטרת התיקון להביא להלימה בין חומרת המעשה ובין העונש המושת על העבריין. במשפטי עבירות צווארון לבן יקבע השופט תחילה את מתחם הענישה ההולם. רק אחר כך יקבע את העונש, שיהיה בתוך מתחם הענישה. קביעת מתחם הענישה אמורה לבטל את הנטייה שיש לנו לסלוח לעברייני צווארון לבן, ולהביא להרתעה ולעונשים הולמים על עבירות אלו, שכן עבירות צווארון לבן גורעות מכיסי הציבור מיליוני שקלים, תוך ניצול סמכות וכוח, ובדרך כלל אינן נעשות מטעמי מצוקה ומחסור, אלא מתאוות בצע גרידא.

מוזמנים לפנות בכל שאלה