במדינת ישראל, הסכמי הלוואות צריכים להיעשות בהתאם לדיני החוזים הכלליים וגם לעמוד בהוראות חוק ספציפיות המתייחסות להסכמים הנוגעים להלוואות. לכן, הם נחשבים להסכמים מורכבים וסבוכים יותר, המצריכים ידע נרחב ושליטה במגוון חוקים, תקנות, הנחיות ופסקי דין. כך למשל, חוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג-1973, חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א – 1970, חוק הלוואות לדיור, תשנ"ב – 1992, הוראות המפקח על הבנקים וכן הלאה. הסכמי הלוואות נפוצים מאוד מאחר והם נערכים בתחומי משפט רבים, למשל דיני משפחה, מקרקעין, דיני עבודה ועוד. במידה וערכתם הסכם הלוואה שהופר על ידי הצד השני, חשוב שתדעו מהן זכויותיכם ומהי דרך הפעולה הנכונה והיעילה ביותר באותו מקרה.

בנוסף ישנן הוראות חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, או בשמו החדש חוק אשראי הוגן, תשנ"ג – 1993, לפיהן בין היתר :

"חוזה הלוואה בין מלווה ללווה טעון מסמך בכתב; הסכמת הלקוח לכריתת חוזה ההלוואה תינתן במפורש ותתועד בידי המלווה, ויכול שתינתן בדרך של חתימת הלקוח על חוזה ההלוואה; שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן תיעוד ההסכמה כאמור."
סעיף 3 א'+ב' מעגנים את זכות הלווה לקבלת העתק של חוזה ההלוואה, דורשים הזדמנות סבירה לעיון בו ומחייבים מתן עותק החוזה החתום לאחר חתימתו. סעיף ב' נוקב במדויק איזה פרטים חייבים להופיע בחוזה שבכתב:
"(1) שמות המלווה, הלווה והערב להלוואה, מספרי הזהות שלהם, ומעניהם המלאים;
(2) סכום ההלוואה;
(3) הסכום שקיבל הלווה בפועל, לפי הידוע במועד כריתת חוזה ההלוואה;
(4) שיעור הריבית, ביחס לסכום ההלוואה, בחישוב שנתי המביא בחשבון גם ריבית דריבית, בהתאם למועדי פרעון ההלוואה;
(5) בהלוואה בריבית משתנה – בסיס הריבית, מרכיבי הריבית המשתנה, העקרונות לשינוי שיעור הריבית, מועד השינוי או האירועים שבעקבותיהם ישונו השיעורים;
(6) בהלוואה צמודה למדד או לבסיס אחר –
(א) סוג ההצמדה ושיעורה, ובסיס ההצמדה ומועדו;
(ב) הרכיבים שעליהם חלה ההצמדה;
(7) ציון כל התוספות שאינן מנויות בפסקאות (4) עד (6), תוך פירוט סכומיהן;
(7א) ציון כל ההוצאות לפי פסקה (3) להגדרה ”תוספת“, וכן פירוט הסכומים של אותן הוצאות, ככל שהם ידועים למלווה;
(8) שיעור העלות הממשית של האשראי;
(8א) שיעור העלות המרבית של האשראי החל לגבי ההלוואה;
(8ב) שיעור ריבית הפיגורים המרבי החל לגבי ההלוואה;
(9) תקופת ההלוואה, וסכומי התשלומים לפרעון ההלוואה ומועדיהם, בפירוט סכום ההלוואה והריבית בכל תשלום לפי הידוע בעת כריתת חוזה ההלוואה; ולעניין הלוואה בריבית משתנה או הלוואה צמודה למדד או לבסיס אחר – גם הבהרה כי הסכום עשוי להשתנות במהלך תקופת ההלוואה עקב שינוי שיעור הריבית או עקב ההצמדה;
(10) הצעדים, על פי הדין ועל פי החוזה, שרשאי המלווה לנקוט בשל אי־תשלום במועד והתנאים לנקיטת צעדים אלה, וכן התנאים להעמדת הלוואה לפירעון מיידי;
(11) שיעור ריבית הפיגורים בחישוב שנתי המביא בחשבון גם ריבית דריבית, לפי הידוע בעת כריתת חוזה ההלוואה;
(11א) קיומה של זכות לפירעון מוקדם של ההלוואה ותנאיה כמפורט להלן: המועד למתן הודעה על הקדמת הפירעון ואופן מתן ההודעה, העמלות הכרוכות בפירעון המוקדם ואופן היוון יתרת ההלוואה או הפניה לנוסחה להיוון כאמור המתפרסמת באתר האינטרנט של המלווה;
(11ב) סך התוספת וההוצאות כאמור בפסקה (3) להגדרה תוספת שייווספו לקרן ההלוואה, אם כל תשלום ישולם במועדו, לפי תנאי הריבית והתוספת הידועים במועד כריתת חוזה ההלוואה, ולעניין הלוואה בריבית משתנה או הלוואה צמודה למדד או לבסיס אחר – גם הבהרה כי הסכום עשוי להשתנות במהלך תקופת ההלוואה עקב שינוי שיעור הריבית או עקב ההצמדה;
(11ג) זהות הגורם המפקח על פעילותו של המלווה;
(12) כל פרט אחר שיקבע שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר ונגיד בנק ישראל ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט."

 

מהו הסכם הלוואה?

הסכמי הלוואה יכולים להיות במגוון נושאים מחיי היום יום. למשל, כחלק מהליכי גירושין בין בני זוג, לרכישת דירת מגורים, במטרה לפתוח עסק, לצרכי מימון לימודים, הזמנת סחורה וכדומה. במציאות הנוכחית, אנשים רבים בציבור זקוקים בשלב זה או אחר בחייהם להלוואה, אותה הם יכולים לקחת מהבנקים השונים, גופים חוץ בנקאיים, מקום העבודה, בני משפחה, חברים וכדומה.

על מנת שהסכם ההלוואה יהיה בעל תוקף משפטי ויחייב את הצדדים לו, הוא חייב לעמוד בעקרונות של דיני חוזים הנוגעים לכל חוזה אחר. בנוסף, על ההסכם למלא אחר התנאים הספציפיים החלים על הסכמים מסוג זה. אם כן, ההתקשרות החוזית בין הצדדים צריכה להיות חוקית, יש להעלות אותה במסגרת הסכם כתוב ולהקפיד על הדרישות הבאות: הצעה וקיבול, גמירות דעת ומסוימות, תמורה. כך, כאשר הלווה והמלווה עורכים ביניהם הסכם הלוואה, עליהם לעשותו בכתב, לפרט בו בהרחבה את תנאי ההלוואה ולתת ביטוי מפורש לרצון שלהם לבצע את הוראות ההסכם. חשוב להדגיש, הסכמי הלוואה צריכים להיעשות מתוך רצון חופשי של הצדדים, ללא אלמנט של עושק או כפייה של אחד מהם. שימו לב, הסכם הלוואות שאינו עומד בקריטריונים האלה – בין שהוא מנצל מצוקה של אחד הצדדים או שנעשה תוך הטעייה או טעות כלשהי, עשוי להיות מבוטל מעיקרו, כאילו לא נערך אף פעם. חלק מהותי בכל הסכמי ההלוואות הוא קביעת התמורה. התמורה חייבת להיות בגדר החוק ולא משהו פסול, יש לציין במפורש מתי תינתן התמורה ובאיזה אופן. למשל, לכתוב את תאריך פירעון ההלוואה המדויק ובאיזה דרך היא תיפרע.

באיזה חובות עליו לעמוד?

מכוח חוקים ספציפיים והלכות פסיקה בתחום, נדרשים הסכמים העוסקים בהלוואות לקיים הוראות מיוחדות הנוגעות לתוכן ההסכם ונוסחו. חובת הגילוי – הצד המלווה מחויב להראות ללווה בבירור איזה סכום הוא יצטרך לשלם עבור ריבית ותוספות אחרות הכלולות בהסכם. זכות עיון – המלווה צריך לשלוח לעיון הלווה את טיוטת ההסכם,  זמן סביר מראש לפני המועד שבו חותמים עליו. מתן התראה – הצד המלווה נדרש לתת ללווה התראה לפני שהוא מבצע פירעון מוקדם שלה. תום לב – זהו עיקרון חשוב בדיני חוזים בכלל, לפיו נדרשים הצדדים להסכם להתנהג לכל אורך הדרך בתום לב ובצורה תקינה. גם בשלב המשא ומתן וגם אחר כך בעת ביצוע ההסכם עצמו.

מהן ההשלכות של הפרת ההסכם?

הפרה של הסכם, מתרחשת כאשר אחד מהצדדים נמנע ממילוי חלקו בהסכם או שפועל/מתנהג בניגוד לאמור בו. סוג אחר של הפרה הוא הפרה יסודית. זוהי הפרה שכתוב לגביה במפורש בסעיפי ההסכם שהיא יסודית או לחילופין, שכל אדם סביר לא היה מסכים לחתום על ההסכם אם היה יודע שההפרה תתקיים ולאיזה תוצאות היא תגרום.

הצד שנפגע כתוצאה מההפרה, רשאי לפנות לבית המשפט בתביעה ולבקש את אכיפת ההסכם או ביטולו. בנוסף, עומדת לנפגע הזכות לתבוע פיצויים כספיים בין אם כתוספת לאחד מסעדים אלה או בנפרד, כסעד עצמאי.

קיום ההסכם – כאשר הצד הנפגע מגיש לבית המשפט תביעה לאכיפת ההסכם, ההחלטה תינתן לאחר בחינה מעמיקה של נסיבות המקרה, בכפוף לדרישות החוק ואם אין בכך משום פגיעה בציבור או סתירה של עקרונות יסוד. בית המשפט גם יכול להחליט שההסכם יתקיים תוך הגבלות או תנאים מסוימים. בחוק מוגדרים מצבים המונעים מהצד שנפגע לתבוע את אכיפת ההסכם: ההסכם לא ניתן לביצוע בגלל כל מיני סיבות, אכיפת ההסכם משמעותה כפייה לעשות או לקבל עבודה או שירות אישי, על מנת לקיים את ההסכם דרוש פיקוח במידה בלתי סבירה של בית המשפט או ההוצאה לפועל, אם בנסיבות המקרה אכיפת ההסכם היא לא צודקת.

ביטול ההסכם – החוק מאפשר לבטל הסכם אם התרחשה הפרה יסודית של סעיף אחד או יותר, עליהם הצדדים הסכימו שמהווים הפרה יסודית של ההסכם. זוהי זכות המוקנית על פי חוק למי שנפגע כתוצאה מההפרה.

פיצויים – סעד חשוב העומד לזכות הצד שנפגע מהפרת ההסכם ונגרם לו בשל כך נזק. בהסכמי הלוואות בהם הופרה ההתחייבות לשלם סכום כסף כלשהו, הצד שהפר את ההסכם יהיה חייב גם לשלם בנוסף את הפרשי הריבית על הסכום. זהו למעשה הנזק שנגרם כתוצאה מהפרת ההסכם.

הסכם הלוואה יכול לכלול סעיף פיצויים מוסכמים, בו קובעים הצדדים מראש מהו סכום הפיצוי הכספי שיינתן אם אחד מהם יפר את הוראותיו. על מנת לתבוע פיצויים מוסכמים אין דרישה להראות שההפרה הובילה לנזק מסוים אלא רק להצביע על קיומה של הפרה.

לסיכום, ניתן לראות שהסכם הלוואות הוא כלי נפוץ ויעיל, שבו משתמשים בכל חלקי הציבור. עם זאת, לאור מורכבות הסכמים אלה יש לעשותם בצורה מקצועית, אחראית וזהירה. לכן, חשוב לקבל ייעוץ משפטי מקדים של עורך דין המתמחה בתחום, שיוכל לנסח עבורכם את הסכם ההלוואה בצורה מקצועית וחוקית וכן לסייע לכם בעתיד, באם תתרחש הפרה שלו.

 

 

 

 

מוזמנים לפנות בכל שאלה