סכסוכי ירושה

ייצוג בבתי משפט בסכסוכים בין יורשים

כידוע, תחום דיני המשפחה במשפט נחשב למורכב למדי, וזאת בשל האמוציות והמטענים הרגשיים הכרוכים בו. אם תוסיפו לאמוציות הללו גם את הצער על מותו של אדם אהוב, המהווה רקע (ולעיתים קרובות, אף את הסיבה) לקרע משפחתי, וכל מה שכרוך בצוואות וירושות, המעוגן בחוק הירושה, תשכ"ה-1965, תקבלו סיטואציה מורכבת ובעייתית עוד יותר.

העיסוק בצוואות וירושות עלול להתגלות כעסק בעייתי וכואב, המלווה באינסוף רגשות וסכסוכים משפחתיים, ובאופן מפתיע, דווקא במקרים בהם קיימת צוואה חוקית, הדברים עלולים להתגלות כבעייתיים שבעתיים. בנוסף, סכסוכי יורשים הם אחד מהמקרים הנפוצים ביותר בהם נפגשים האזרחים עם מערכת החוק והמשפט הישראלי, ועל כן בהעדר הליווי והייצוג המשפטי המתאים, הדבר עלול להסתיים בכי רע עבורם.

צוואה, ירושה ושאר הסיבות לסכסוך יורשים

ראשית, נתייחס למהותה של "צוואה". צוואה היא אוסף ההנחיות אותן מותיר אחרי לכתו אדם החפץ להורות את שייעשה ברכושו ובנכסיו לאחר לכתו. מאחורי עניין הצוואה נמצא עיקרון החופש לצוות (להורות) מה ייעשה בנכסים, ברכוש ובממון של אדם, והמחוקק, בעניין זה, העניק חופש שהוא כמעט מוחלט. אולם, יחד עם זאת, לצוואה ישנן ארבע צורות הנחשבות כתקפות – כתיבתה בכתב, אמירתה בעל פה, כתיבתה וחתימה עליה בפני עדים או בפני רשות.

חוק הירושה מציין במדויק מי הם יורשיו החוקיים של הנפטר, בהיעדר צוואה – בן או בת זוגו של הנפטר וילדיו, כשאופן החלוקה הוא 50% מהרכוש מועברים לבן / בת הזוג ושאר 50% מחולקים בין ילדי הנפטר שווה בין שווה. החוק אף מפרט מקרים שבהם הנפטר היה נטול בן או בת זוג או שאלה הלכו לעולמם לפניו, מקרים שבהם הנפטר היה ערירי (ללא ילדים או בן / בת זוג) וכן הלאה. כמו כן, קובע החוק שקיימות שתי דרכים להורשת עיזבון מנוח – באמצעות צוואה ולפי הדין (בהיעדר צוואה ).

הוראות החוק מקלות מאד בהוצאת צו ירושה, הניתן על ידי רשם הירושות המחוזי, במקרים שבהם האדם הלך לעולמו ולא הותיר אחריו צוואה תקפה. במקרים בהם ירושת הנפטר מחולקת עפ"י הוראות החוק, חלוקת עיזבון המנוח בין היורשים תתבצע לפי אותם כללי חלוקה נוקשים המעוגנים כאמור בחוק הירושה, מבלי אפשרות לסטות מהם.

המצב שונה במקרים בהם הירושה נקבעת על פי צוואה: בשל היותו של החופש לצוות בבסיסה של עריכת הצוואה, אדם רשאי לצוות כל מה שירצה ולמי שירצה, מבלי לחוש עצמו מחויב לצוות בדרך זו או אחרת. מכאן, שאדם שלו בן / בת זוג או ילדים, אינו מחויב בהורשת רכושו דווקא להם, אלא שהוא רשאי לבחור להוריש את הרכוש למשל לשכנו, למטפל/ת הסיעודי/ת שלו, למכר, לקרוב משפחה רחוק, לארגון (כאגודה למען החייל או ארגון וולונטרי אחר), או, אפילו למדינה.

סכסוכי יורשים והתנגדות לצו קיום צוואה

אבל מה קורה במצבים בהם המנוח הותיר אחריו צוואה המנשלת באופן מלא או חלקי את ילדיו או בני/בנות זוגו של הנפטר (שהם יורשיו החוקיים על פי חוק הירושה) –למשל, שמורה על הורשת כל עיזבונו של המנוח למטפל/ת הסיעודי שלו, וכאשר יורשים חוקיים אלה טוענים, כי למרות הכתוב בצוואה, עומדת להם הזכות לקבל בירושה חלק גדול יותר מעיזבון המנוח? ומה קורה במצבים אחרים בהם, על פי הצוואה, אחד מהילדים זוכה בחלק גדול יותר מעזבון המנוח בהשוואה לילדים האחרים? במקרים אלו ואחרים, אותם היורשים החוקיים, אשר חלקם בירושה נפגע, עשויים לחוש עצמם מקופחים, ואם תשאלו אותנו, לפחות בחלק מהמקרים, אף בצדק רב).

דוגמאות למקרים בהם מתגלעים סכסוכים בין יורשים

הגשת התנגדות לצו קיום הצוואה יכולה, להתבסס, למשל, על טענת היורשים, כי האח המועדף (או המטפל/ת הסיעודי) הפעילו על המנוח המצווה השפעה בלתי הוגנת, אשר גרמה לכך שהמצווה ערך את צוואתו שלא מרצונו החופשי ובאופן שקיפח אותם. ביכולתה של טענה מסוג זה לבטל את תוקפה של הצוואה.

דוגמה נפוצה נוספת לסכסוך בין יורשים מתגלה במקרים בהם המצווה נישא בשנית, דבר שגורם ליחסים עוינים בין הילדים מהנישואים הראשונים לאישה השנייה ולילדים שהם פרי הנישואים השניים. כמו כן, גם גרסאות שונות של צוואה עשויות להוות סלע מחלוקת, למשל – המצווה עורך צוואה ראשונה שבמסגרתה הוא מוריש את רכושו לאדם מסוים, ומאוחר יותר, הוא עורך צוואה נוספת המנשלת את היורש העיקרי שבצוואה הראשונה מחלק מזכויותיו או מכולן (כפי שאירע במקרי עיזבונותיהם של יולי עופר או של שאול אייזנברג).

האם רק עשירים מגיעים לסכסוך על ירושה?

לכאורה, באופן הגיוני לגמרי, ניתן היה לחשוב שככל שהעיזבון גדול יותר, כך היחסים בין הצדדים יהיו מתוחים יותר והסכסוך שיפרוץ על בסיס חלוקת העיזבון יהיה מר יותר ועקוב מדם. ואולם, כאמור, מתחת לרוב סכסוכי הירושה קיימים רבדים רגשיים עמוקים המניעים את הצדדים לפעול באופן אימפולסיבי וקיצוני, באופן שכל ניסיון הידברות וגישור בין הצדדים עלול להיתקל (במקרה הטוב) בחומה בצורה, כאשר הדרך היחידה לפתור את סכסוך הירושה והתסבוכת הרגשית והמשפחתית הכרוכה בו, תהיה באמצעות פנייה לבית המשפט המוסמך בבקשה להכריע בסכסוך הירושה.

דעו לכם, כי אם אתם מצויים בימים אלה בסכסוך מסוג זה, בהיעדר ייצוג משפטי מתאים, אתם עלולים להפסיד את  חלקכם על פי דין בעיזבון המגיע לכם, וזאת לאחר שתמצאו את עצמכם מטורטרים במשך שנים רבות בבית המשפט, ואף בין בתי משפט שונים.

בחירת משרד עורכי הדין הנכון והמתאים לכם, אם כן, חיונית להצלחתכם לזכות בחלקכם על פי דין בירושה!