היתרי בנייה

היתרי בנייה הינו אישור שמופק מטעם הוועדה המקומית לתכנון ובנייה לצורך ביצוע עבודות בנייה, הריסה או שינוי שימוש במקרקעין. להיתרי הבנייה יצורף תשריט מקופל למקטעים המכונה גם בשמו הידוע: "גרמושקה". כל המסמכים ייחתמו בחותמת במעמד אישורם על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ויצורף למסמכים מספר היתר הבנייה מטעם הוועדה.

מפקח בנייה מסתכל על תכניות שיש עליהן היתרי בנייה

חוק התכנון והבנייה לא מגדיר "זכויות בנייה" כזכות קניינית. זכות בנייה איננה מהווה זכות במקרקעין שניתנת לרישום בלשכת רישום המקרקעין המכונה: "טאבו". רצון לנצל זכות בנייה במקרקעין איננה ניתנת לשיקולו של בעל זכות קדימה במקרקעין שכן בעל זכות קדימה איננו הבעלים היחידי במקרקעין, אם יש מספר בעלים על הקרקע על כולם לאשר את הבקשה לקבלת היתרי בנייה.

מתי חייבים להוציא היתרי בניה?

לפי החוק במדינת ישראל, קיימת חובה לקבל היתרי בניה במקרים הבאים:

  • ביצוע של הקמת בנייה חדשה.
  • הריסתו של בניין קיים.
  • ביצוע כל תוספת או שינוי חיצוני בבניין קיים (כגון: פרגולה, סכך, תוספות בנייה וכדומה).
  • ביצוע שינויים פנימיים הפוגעים בקונסטרוקציה של הבניין או במערכת הצנרת המשותפת.
  • התווית דרך, סלילה או סגירה של דרך.
  • חפירות או הנחת תשתיות.
  • שינוי בשימוש המקרקעין ביחס להיתר קיים.
  • במקרה של הצבת מבנה זמני, העמדת מחסן פריק, מכולות, מבנים ניידים וכדומה, ובכל מקרה של מבנה המוגדר לפי חוק.

הליך של קבלת היתרי בנייה

על מבקש היתרי הבנייה להוכיח לוועדה לתכנון ובנייה אודות זכויותיו במקרקעין מסוג בעלות. במקרה של בית משותף על המבקש חלה החובה להחתים את כל בעלי הזכות במקרקעין על הבקשה. במקרה של הקמת מבנה יש לצרף מפה טופוגרפית של אתר הבנייה, מדובר במפה שתערך על ידי מודד מוסמך ובפרק זמן של עד חצי שנה לפני המועד בו הגישו בקשה להיתר בנייה.

בנוסף יש להגיש לוועדה לתכנון ובנייה תוכנית הגשה המפרטת את הפרויקט, על גבי תשריט מסודר, על התוכנית יחתמו המהנדס, האדריכל ובמקרה של בית משותף השכנים.

התשריט

במקטע הראשון: יפורטו פרטי מגיש הבקשה, שם האדריכל, שם המהנדס, שמות בעלי הזכויות בנכס, תוכנית בניין עיר החלות על הנכס נשוא הבקשה, כל מידע בקשר להקלות שאושרו במסגרת ההיתר, מקומות חנייה וכדומה.

במקטע השני: תירשם טבלה של שטחי מבנה תוך חלוקה לקומות ולשימושים בחלוקה לשטחים קיימים ושטחים שבנייתם מותרת.

במקטע השלישי: יצורף מפה טופולוגית של המקרקעין, תרשים סביבתי ותשריט על התוספות שינויים וכדומה כפי שמבוקש.

במקטע הרביעי: יופיעו חישובי שטחים ותשריט עזר לחישובי שטחים.

התנגדויות

הוועדה המקומית ולתכנון ובנייה מאפשרת לכל מי שחפץ בכך להגיש התנגדויות במידה והוא רואה את עצמו נפגע מן התוכנית, ההתנגדות צריכה להיות מוגשת במועד של 14 ימים מיום פרסום התוכנית.

ניתן להגיש ערעור על החלטת הועדה לתכנון ובנייה בפני וועדת ערער בתוך 30 ימים מיום קבלת החלטת הוועדה.

התנאים למתן היתרי בנייה

על מבקש ההיתרים להציג בפני הוועדה המקומית לתכנון ובנייה את האישורים הבאים:

  1. במקרים של אדמת מנהל צריך להציג אישור מנהל מקרקעי ישראל.
  2. אישור מפיקוד העורף בקשר לתוכנית ממ"ד.
  3. חתימות של חברת בזק.
  4. חתימות של רשות כיבוי האש.
  5. הגשה של חישובים סטאטיים שבוצעו על ידי מהנדס בניין.
  6. הגשה של תוכנית סניטארית שנערכה על ידי מהנדס אינסטלציה.
  7. במידת הצורך ותלוי באזור יידרש אישור של רשות העתיקות.
  8. אישור על התקשרות מול אתר לפינוי פסולת המוכר על ידי המוסד לאיכות הסביבה.
  9. המצאה של חוזה התקשרות עם מכון התקנים או מעבדה מאושרת.

בקשה מצומצמת

הליך של קבלת היתר בנייה יכל להתארך מעל שנה, בחלק מן המקרים מבקש הבקשה יכל להגיש בקשה להיתר לעבודה מצומצמת. מדובר בהליך קצר שאיננו דורש התערבות חיצונית של מהנדס או אדריכל, הליך מסוג זה מתאים בעיקר לסוג של עבודות מצומצמות שאינן משפיעות על יציבות המבנה בהתאם לתקנות התכנון ובנייה.

זקוקים לשירותי עורך דין שמתמחה בקבלת היתרי בנייה והגשת מסמכים ובקשות לוועדה לתכנון ובנייה באזור מגוריכם? השאירו את פרטי הקשר שלך בטופס שבאתר ואנו נקשר בינכם לבין טובי עורכי הדין במהירות וללא התחייבות.