תקנות פשיטת הרגל

פקודת פשיטת הרגל עוסקת במצב בו אדם איננו מסוגל לשלם את חובותיו, בשפה המשפטית "חדל פירעון". כאשר הישות הסטטוטורית המפקחת על הליכי פשיטת הרגל היא הכונס הרשמי שימונה מטעם בית המשפט המחוזי. כמו כל הליך משפטי גם להליך מסוג פשיטת רגל ישנם יתרונות וחסרונות.  היוועץ עוד היום עם מיטב עורכי הדין כיצד כדאי לך לסגור את פרק החובות בחייך.

עורכת דין העוסקת בתקנות פשיטת רגל

פקודת פשיטת הרגל עוסקת במצב בו אדם איננו מסוגל לשלם את חובותיו, בשפה המשפטית "חדל פירעון". כאשר הישות הסטטוטורית המפקחת על הליכי פשיטת הרגל היא הכונס הרשמי שימונה מטעם בית המשפט המחוזי. כמו כל הליך משפטי גם להליך מסוג פשיטת רגל ישנם יתרונות וחסרונות.  היוועץ עוד היום עם מיטב עורכי הדין כיצד כדאי לך לסגור את פרק החובות בחייך.

חייבים רבים מוצאים את עצמם מתמודדים עם חובות מרובים כאשר אין במשגת ידם לפרוע חובות אלה לנושים השונים, אשר דורשים את פירעון החוב בדרכים שונות לרבות הגשת תביעות, שימוש בסנקציות שונות הקשורות בהליכי גבייה אגרסיביים, באמצעות לשכת ההוצאה לפועל. לעיתים מדובר במאסרים, עיקולים, הגבלות שונות וצווי עיכוב יציאה מן הארץ ועוד.

מה זה למעשה פשיטת רגל?

מעשה פשיטת רגל נועד בעיקר להגשים שתי מטרות: האחת לכנס את כל נכסי החייב ולחלקם בין הנושים השונים בצורה שוויונית והוגנת. המטרה השנייה לאשר לחייב שמוגדר חדל פירעון ואיננו מסוגל לשלם את חובותיו, להיפטר מחובותיו ע"י הליך של קבלת צו הפטר במהלך הליך פשיטת הרגל. ההליך מספק פתרון אפקטיבי לצורך הסדרת החובות, תוך הגנה מהליכי גבייה של הנושים.

אז מדוע חייבים רבים בוחרים לצאת להליך של פשיטת רגל? נקודת המוצא היא כי במסגרת ההליך, כל הליכי הגבייה השונים מעוכבים והחייב מנהל את חייו כרגיל, תוך שהוא מתחייב לשלם תשלום חודשי קבוע שנקבע לו ע"י ביהמ"ש. הרעיון הוא להוביל את החייב ל "צו- הפטר" ומחיקת החובות ע"י ביהמ"ש.

החיוב הסטטוטורי

לא קיים חוק פשיטת הרגל, והחוק הקובע במקרים אלה הוא חוק ההוצאה לפועל, הליך פשיטת רגל מוסדר בתקנות פשיטת הרגל לצד פקודת פשיטת הרגל. לפי התקנות הליך פשיטת רגל ייעשה באופן ובסדר הבא:

  1. בקשה לפשיטת רגל
  2. צו כינוס נכסים
  3. הכרזה על אדם פושט רגל
  4. הפטר

לקריאה מורחבת והעשרת הידע בעניין החוק והתקנות בפשיטות רגל – לחץ תקנות פשיטת הרגל לצד פקודת פשיטת הרגל.

חשוב לזכור, גם לאחר שחייב מגיש בקשתו לפשיטת רגל, הבקשה תידון בבית המשפט המחוזי. בית המשפט יחליט בסופו של דבר אם יש לאשר צו כינוס. במידה וביהמ"ש ידחה את הבקשה לפשיטת רגל ולא יתקבל צו כינוס, ההליך יבואו על סיומו כבר אותה העת. באם יינתן צו כינוס ממשיכים לפעול על פי הסדר המפורט לעיל, ואז יחולו על החייב הגבלות רבות.

רפורמה בפשיטת רגל

החל מיום ה- 01 ספטמבר 2013 חלה תפיסה חדשה המיטיבה עם חייבים אשר מתנהלים בתום לב, ומשתפים פעולה בהליך עצמו. חייבים אלה יקבלו תמריצים שונים שיסייעו לחייבים אלה לקצר את הליך פשיטת הרגל. עד לרפורמה בפשיטת רגל הליכי פשיטת רגל יכלו להתפרש במשך 7-10 שנים. בהתאם לרפורמה החדשה תיקים של פשיטת רגל יכולים להתנהל בחצי מהזמן.

כיצד לפעול?

ישנם חייבים אשר מחליטים לצאת להליך ולהגיש את הבקשה לפשיטת רגל תוך שהם מייצגים את עצמם, במטרה "לחסוך". המציאות מלמדת כי רוב ביטול הליך פשיטת הרגל וסיום ההליך ללא מיצויו, הם מקרים בהם החייבים ייצגו את עצמם. לייעוץ ושיקום כלכלי מלאו את הטופס המקוון שבאתר, ותוך זמן קצר יחזור אליכם עורך-דין מוביל העוסק בתקנות פשיטת הרגל.